פתיחתם וסגירתם של עסקים
מאת: משה סטרוגנו עו"ד
לאחרונה ניתנה החלטה שנויה במחלוקת בביהמ"ש לעניינים מקומיים בת"א - יפו בעניין סגירתם של מקומות בילוי (חוק עזר עירוני). בחלק הראשון של המאמר נסכם את החלטת ביהמ"ש ובחלק השני את פרשנות הנאשמים וב"כ. על ההחלטה הנ"ל הוגש ערעור למחוזי אשר נמשך לאחר המלצת השופטת על הגשת עתירה לבג"צ לפרשנות מהו עסק סגור.
כבוד השופטת בדיון נתנה פרשנות ל- "עסק סגור" בהתייחסה לבית קפה.
לדברי ביהמ"ש יש צורך באיזון בין צורכי הכלל והפרט.
סעיף 249 (20) לפקודת העיריות קובע כי סמכויותיה של עירייה הם: "להסדיר פתיחתם וסגירתם של חנויות ובתי מלאכה, מסעדות, בתי קפה וכד'.....ולפקח על פתיחתם וסגירתם".
כלומר על העירייה לאזן בין האינטרסים המנוגדים הקשורים בשעות הפעילות של בתי קפה, ולקבוע הסדרים כלליים או משתנים בנוגע לשעות פתיחה וסגירה של בתי קפה.
על העירייה להביא בחשבון את זכויות הפרט של בעל העסק דוגמת חופש העסוק. ומהצד השני להתחשב במכלול האינטרסים הציבוריים הכוללים הכרה בצורך הציבורי שבהפעלת בתי קפה בשעות הלילה לרווחת תושבי העיר ומאידך גיסא להכיר באינטרס הציבורי של תושבי השכונה בה ממוקם בית הקפה, לאיכות החיים, שקט מניעת מטרדי רעש, ריח וצמצום מצוקת החנייה.
עיריית ת"א - יפו מחלקת את העיר לפי צבעים במפה אשר מציינת את שעות הפעילות המותרת בעיר.
באזורי מגורים מותרת הפעילות עד שעה 23:59 או 01:00. על מנת לקבל היתר מעבר לשעות הנ"ל יש להוציא היתר לילה מיוחד שעלותו גבוהה מאוד.
על רקע תכלית החקיקה ויישומה בחוק העזר, ועל רקע האינטרסים והצרכים השונים שהוזכרו, יש לפרש את המונחים בית קפה "פתוח" ו- "סגור".
על מהותו של בית קפה ועל אופי השירותים הניתנים בו:
בית קפה הוא עסק שנותן שירותים, המספק לציבור הסעדה שתייה ובילוי. את השירותים הללו מקבל הציבור בגדרי העסק, והוא מגיע את העסק, שוהה בעסק לשם קבלתם, ועוזב את העסק עם סיום קבלת השירותים.
לשם מתן השירותים הנזכרים מבצע העסק פעולות שונות, שניתן לחלקן באופן גס לשני מעגלים עיקריים (העשויים בנקודות ההשקה לחפוף זה את זה):
א. המעגל הפנימי, הקשור באופן ישיר למטרתו של בית הקפה, כולל את הענקת שירותי המזון, השתייה והאירוח בעסק מול הלקוח, ויש לו קשר ישיר לשהותו של הלקוח בבית העסק מרגע כניסתו לבית העסק ועד עזיבתו אותו.
ב. המעגל החיצוני, כולל את כל הפעולות הנלוות שנועדו כדי לאפשר את הפעלת העסק לרבות פעולות הקשורות לארגונו הפנימי של העסק, להכנת העסק מראש לקראת הגעת הלקוחות ולתחזוקתו לאחר עזיבת הלקוחות.
הפעולות המבוצעות בשני המעגלים מהוות חלק בלתי נפרד מהעסק במובנו הכולל, עם זאת הפעולות המבוצעות במסגרת המעגל החיצוני מתבצעות ללא קשר לנוכחותם של לקוחות.
אימתי נחשב בית קפה סגור?
האם העסק סגור כאשר דלת המקום סגורה ללא קשר לפעילות בתוך העסק? האם עסק סגור בעת שהוא אינו מקבל עוד לקוחות חדשים ואינו מגיש מזון מהמטבח הגם שמצויים בו לקוחות?
והאם עסק סגור מקום שכל לקוחותיו עזבוהו, אך עובדיו עדיין מצויים בעסק ומבצעים בו פעילות תחזוקה?
לטענת השופטת קו פרשת המים להגדרת מעמדו של בית קפה כפתוח או סגור, נקבע לפי שאלת מהו המטרה העסקית שלשמה הוא קיים - מתן שירותי הסעדה שתייה ובילוי לציבור.
כלומר כל עוד מבוצעת בבית הקפה פעילות השייכת למעגל הראשון של הפעילות כפי שהוגדר לעיל ומצויים בדלת אמותיו לקוחות, הנהנים מאחד או יותר משירותי בית הקפה, הרי שהעסק פעיל ופתוח, ואין בעובדה שלא מתקבלים לקוחות חדשים, או שלא מוגשות מנות מזון מהמטבח או שהכניסה ללקוחות חדשים הוגבלה, כדי לשנות מהמסקנה.
בית קפה שלקוחותיו לא עזבוהו עד לשעת חצות, ממשיך להוות מקום בילוי לקהל יושביו ופוטנציאל למטרד והכבדה על רווחת תושבי האזור, בין מבחינת רעש שנגרם מהמוזיקה בבית הקפה ומן הלקוחות היוצאים אל הרחוב מבית הקפה, בין מבחינת מטרדים ומפגעים כגון ריח, אור ובין הכבדה על החניה במקום.
לעומת זאת ברגע שאחרון הלקוחות עזב את בית הקפה, אזי אף אם אין בית הקפה סגור שכן עובדיו עוסקים בפעילות ניקיון וסגירה פרק זמן נוסף, מצטמצמת במידה ניכרת אפשרות יצירת המטרדים ע"י בית הקפה.
לעניות דעתי ומהניסיון בתחום טעה ביהמ"ש בפרשנותו ולכן יש להמתין להחלטת בג"צ בעניין:
? בפרשנות המרחיבה שייחס לחוק העזר, עד כדי פגיעה בזכות היסוד של חופש העיסוק.
? בפירוש והגדרת המונחים "עסק פתוח" לעומת "עסק סגור".
? בפרשנות המהווה גזירה שאין הציבור וככלל בית הקפה יכול לעמוד בהם.
לדעתי סגירת הדלת, אי הכנסת קהל חדש, אי הוצאת הזמנות מהמטבח וכד' נחשב לעסק סגור. אין צורך בסגירה פיסית אלא דווקא בסגירה במובנה המסחרי, ראו: ע"פ ת"א 228/56 קלברטי נ' י.מ. פורסם בקובץ פס"ד של עת"א, כרך ראשון עמוד 36.
כדי להבין את הנושא טוב יותר יש לבחון את החוק האנגלי לעניין "שעות סגירה של מקומות עינוג - פאבים" UK Opening hours and regulation
עד שנת 2003 עבד החוק האנגלי בשיטת "Last Orders" (החוק שונה לאחרונה עם הארכת שעות הפעילות) ,כלומר עד שעה 23:00 ניתן היה להזמין משקה אחרון אבל לא היה צורך לעזוב את הפאב, לקוחות הפאב יכולים להישאר במהלך סגירת המקום ולסיים את המשקה/אוכל. בעלי העסקים לא היו מגרשים לקוחות והתנאי לרישיון הוא כי לאחר השעה 23:00 "שעת הסגירה" לא ניתן להזמין משקאות חדשים. לעניות דעתי לכך התכוון המחוקק שכתב את החוק.
עיקר הסמכויות בקשר לרישוי כלולות בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח 1968. בראש ובראשונה יש להדגיש כי הגבלת חופש העיסוק, שהוא אחד מחירויות האזרח, כפופה היום למגבלות של חוק יסוד חופש העיסוק האוסר, בסעיף 4 לפגוע בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.
אחד מדרישות העירייה לצורך הוצאת רישיון עסק היא עמידה בתנאים מחמירים של משרד הבריאות. משרד הבריאות דורש ניקיון קפדני של העסק מידי יום: בוקר וערב, ניקיון המקררים, צלחות, ריצפה, סדר בבשרים, ירקות, שטיפת מכונות הקפה וכד'. לעמוד בדרישות אלו חייב העסק שעתיים לפחות בסגירת המקום ושעה וחצי נוספות בבוקר. כלומר העירייה מנסה בשתי חזיתות שונות להכתיב תנאים בלתי הגיוניים ולשכתב את החוק כראות עיניה.
כלומר לעניות דעתי עסק יחשב כפתוח אם במובן המסחרי לאחר שעות הסגירה מתפקד כעסק מסחרי המנסה להעלות את מחזור המכירות ע"י כניסת לקוחות חדשים והוצאת הזמנות חדשות מאלו שיושבים בבית העסק.
עסק לא יכול להיחשב כפתוח אם לא שירת את הלקוחות. בנוסף בפועל קשה לי לראות בעל עסק מגרש לקוחות בשעה 23:59, רק בכדי לרצות את פקחי העירייה.
אין ידיעתו של משפטן כידיעתו של אדם מהישוב משכיל יהיה ככל שיהיה, איני מצפה מפקח לקרוא את החוק להבינו ולפרשו אך מחובתה של עיריית ת"א ומח' המשפטית לדעת את החוק ופרשנותו ולהעביר הוראות בהתאם למח' פיקוח.
אין באמור לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית. שכן, האמור מעלה אינו ממצה את הסוגיה שבנדון.
מאת: משה סטרוגנו עו"ד
לאחרונה ניתנה החלטה שנויה במחלוקת בביהמ"ש לעניינים מקומיים בת"א - יפו בעניין סגירתם של מקומות בילוי (חוק עזר עירוני). בחלק הראשון של המאמר נסכם את החלטת ביהמ"ש ובחלק השני את פרשנות הנאשמים וב"כ. על ההחלטה הנ"ל הוגש ערעור למחוזי אשר נמשך לאחר המלצת השופטת על הגשת עתירה לבג"צ לפרשנות מהו עסק סגור.
כבוד השופטת בדיון נתנה פרשנות ל- "עסק סגור" בהתייחסה לבית קפה.
לדברי ביהמ"ש יש צורך באיזון בין צורכי הכלל והפרט.
סעיף 249 (20) לפקודת העיריות קובע כי סמכויותיה של עירייה הם: "להסדיר פתיחתם וסגירתם של חנויות ובתי מלאכה, מסעדות, בתי קפה וכד'.....ולפקח על פתיחתם וסגירתם".
כלומר על העירייה לאזן בין האינטרסים המנוגדים הקשורים בשעות הפעילות של בתי קפה, ולקבוע הסדרים כלליים או משתנים בנוגע לשעות פתיחה וסגירה של בתי קפה.
על העירייה להביא בחשבון את זכויות הפרט של בעל העסק דוגמת חופש העסוק. ומהצד השני להתחשב במכלול האינטרסים הציבוריים הכוללים הכרה בצורך הציבורי שבהפעלת בתי קפה בשעות הלילה לרווחת תושבי העיר ומאידך גיסא להכיר באינטרס הציבורי של תושבי השכונה בה ממוקם בית הקפה, לאיכות החיים, שקט מניעת מטרדי רעש, ריח וצמצום מצוקת החנייה.
עיריית ת"א - יפו מחלקת את העיר לפי צבעים במפה אשר מציינת את שעות הפעילות המותרת בעיר.
באזורי מגורים מותרת הפעילות עד שעה 23:59 או 01:00. על מנת לקבל היתר מעבר לשעות הנ"ל יש להוציא היתר לילה מיוחד שעלותו גבוהה מאוד.
על רקע תכלית החקיקה ויישומה בחוק העזר, ועל רקע האינטרסים והצרכים השונים שהוזכרו, יש לפרש את המונחים בית קפה "פתוח" ו- "סגור".
על מהותו של בית קפה ועל אופי השירותים הניתנים בו:
בית קפה הוא עסק שנותן שירותים, המספק לציבור הסעדה שתייה ובילוי. את השירותים הללו מקבל הציבור בגדרי העסק, והוא מגיע את העסק, שוהה בעסק לשם קבלתם, ועוזב את העסק עם סיום קבלת השירותים.
לשם מתן השירותים הנזכרים מבצע העסק פעולות שונות, שניתן לחלקן באופן גס לשני מעגלים עיקריים (העשויים בנקודות ההשקה לחפוף זה את זה):
א. המעגל הפנימי, הקשור באופן ישיר למטרתו של בית הקפה, כולל את הענקת שירותי המזון, השתייה והאירוח בעסק מול הלקוח, ויש לו קשר ישיר לשהותו של הלקוח בבית העסק מרגע כניסתו לבית העסק ועד עזיבתו אותו.
ב. המעגל החיצוני, כולל את כל הפעולות הנלוות שנועדו כדי לאפשר את הפעלת העסק לרבות פעולות הקשורות לארגונו הפנימי של העסק, להכנת העסק מראש לקראת הגעת הלקוחות ולתחזוקתו לאחר עזיבת הלקוחות.
הפעולות המבוצעות בשני המעגלים מהוות חלק בלתי נפרד מהעסק במובנו הכולל, עם זאת הפעולות המבוצעות במסגרת המעגל החיצוני מתבצעות ללא קשר לנוכחותם של לקוחות.
אימתי נחשב בית קפה סגור?
האם העסק סגור כאשר דלת המקום סגורה ללא קשר לפעילות בתוך העסק? האם עסק סגור בעת שהוא אינו מקבל עוד לקוחות חדשים ואינו מגיש מזון מהמטבח הגם שמצויים בו לקוחות?
והאם עסק סגור מקום שכל לקוחותיו עזבוהו, אך עובדיו עדיין מצויים בעסק ומבצעים בו פעילות תחזוקה?
לטענת השופטת קו פרשת המים להגדרת מעמדו של בית קפה כפתוח או סגור, נקבע לפי שאלת מהו המטרה העסקית שלשמה הוא קיים - מתן שירותי הסעדה שתייה ובילוי לציבור.
כלומר כל עוד מבוצעת בבית הקפה פעילות השייכת למעגל הראשון של הפעילות כפי שהוגדר לעיל ומצויים בדלת אמותיו לקוחות, הנהנים מאחד או יותר משירותי בית הקפה, הרי שהעסק פעיל ופתוח, ואין בעובדה שלא מתקבלים לקוחות חדשים, או שלא מוגשות מנות מזון מהמטבח או שהכניסה ללקוחות חדשים הוגבלה, כדי לשנות מהמסקנה.
בית קפה שלקוחותיו לא עזבוהו עד לשעת חצות, ממשיך להוות מקום בילוי לקהל יושביו ופוטנציאל למטרד והכבדה על רווחת תושבי האזור, בין מבחינת רעש שנגרם מהמוזיקה בבית הקפה ומן הלקוחות היוצאים אל הרחוב מבית הקפה, בין מבחינת מטרדים ומפגעים כגון ריח, אור ובין הכבדה על החניה במקום.
לעומת זאת ברגע שאחרון הלקוחות עזב את בית הקפה, אזי אף אם אין בית הקפה סגור שכן עובדיו עוסקים בפעילות ניקיון וסגירה פרק זמן נוסף, מצטמצמת במידה ניכרת אפשרות יצירת המטרדים ע"י בית הקפה.
לעניות דעתי ומהניסיון בתחום טעה ביהמ"ש בפרשנותו ולכן יש להמתין להחלטת בג"צ בעניין:
? בפרשנות המרחיבה שייחס לחוק העזר, עד כדי פגיעה בזכות היסוד של חופש העיסוק.
? בפירוש והגדרת המונחים "עסק פתוח" לעומת "עסק סגור".
? בפרשנות המהווה גזירה שאין הציבור וככלל בית הקפה יכול לעמוד בהם.
לדעתי סגירת הדלת, אי הכנסת קהל חדש, אי הוצאת הזמנות מהמטבח וכד' נחשב לעסק סגור. אין צורך בסגירה פיסית אלא דווקא בסגירה במובנה המסחרי, ראו: ע"פ ת"א 228/56 קלברטי נ' י.מ. פורסם בקובץ פס"ד של עת"א, כרך ראשון עמוד 36.
כדי להבין את הנושא טוב יותר יש לבחון את החוק האנגלי לעניין "שעות סגירה של מקומות עינוג - פאבים" UK Opening hours and regulation
עד שנת 2003 עבד החוק האנגלי בשיטת "Last Orders" (החוק שונה לאחרונה עם הארכת שעות הפעילות) ,כלומר עד שעה 23:00 ניתן היה להזמין משקה אחרון אבל לא היה צורך לעזוב את הפאב, לקוחות הפאב יכולים להישאר במהלך סגירת המקום ולסיים את המשקה/אוכל. בעלי העסקים לא היו מגרשים לקוחות והתנאי לרישיון הוא כי לאחר השעה 23:00 "שעת הסגירה" לא ניתן להזמין משקאות חדשים. לעניות דעתי לכך התכוון המחוקק שכתב את החוק.
עיקר הסמכויות בקשר לרישוי כלולות בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח 1968. בראש ובראשונה יש להדגיש כי הגבלת חופש העיסוק, שהוא אחד מחירויות האזרח, כפופה היום למגבלות של חוק יסוד חופש העיסוק האוסר, בסעיף 4 לפגוע בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.
אחד מדרישות העירייה לצורך הוצאת רישיון עסק היא עמידה בתנאים מחמירים של משרד הבריאות. משרד הבריאות דורש ניקיון קפדני של העסק מידי יום: בוקר וערב, ניקיון המקררים, צלחות, ריצפה, סדר בבשרים, ירקות, שטיפת מכונות הקפה וכד'. לעמוד בדרישות אלו חייב העסק שעתיים לפחות בסגירת המקום ושעה וחצי נוספות בבוקר. כלומר העירייה מנסה בשתי חזיתות שונות להכתיב תנאים בלתי הגיוניים ולשכתב את החוק כראות עיניה.
כלומר לעניות דעתי עסק יחשב כפתוח אם במובן המסחרי לאחר שעות הסגירה מתפקד כעסק מסחרי המנסה להעלות את מחזור המכירות ע"י כניסת לקוחות חדשים והוצאת הזמנות חדשות מאלו שיושבים בבית העסק.
עסק לא יכול להיחשב כפתוח אם לא שירת את הלקוחות. בנוסף בפועל קשה לי לראות בעל עסק מגרש לקוחות בשעה 23:59, רק בכדי לרצות את פקחי העירייה.
אין ידיעתו של משפטן כידיעתו של אדם מהישוב משכיל יהיה ככל שיהיה, איני מצפה מפקח לקרוא את החוק להבינו ולפרשו אך מחובתה של עיריית ת"א ומח' המשפטית לדעת את החוק ופרשנותו ולהעביר הוראות בהתאם למח' פיקוח.
אין באמור לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית. שכן, האמור מעלה אינו ממצה את הסוגיה שבנדון.
משה סטרוגנו עו"ד
